השאלה כמה עובדים נדרשו לבניית הקולוסיאום (Colosseum) נשמעת פשוטה, אבל בפועל התשובה מורכבת יותר. אין בידינו מסמך רומי רשמי שמוסר מספר מדויק של פועלים, עבדים, בעלי מלאכה ומהנדסים שעבדו על הפרויקט. לכן, כל מספר שמופיע כיום הוא הערכה היסטורית ולא נתון מוחלט. ובכל זאת, כאשר מחברים בין המקורות העתיקים, המחקר המודרני וההבנה הלוגיסטית של פרויקט עצום כזה, אפשר להגיע למסקנה ברורה: בניית הקולוסיאום דרשה כוח אדם אדיר, כנראה של עשרות אלפי אנשים.
ההערכות המוכרות ביותר מדברות על טווח רחב מאוד. יש מסורות היסטוריות ופופולריות שטוענות כי עד 100,000 עבדים יהודים נלקחו לאחר המרד הגדול והועסקו בפרויקטים רומיים, ובהם גם הקולוסיאום. לעומת זאת, חוקרים וזהירים יותר מעדיפים לא לנקוב במספר חד משמעי לגבי אתר הבנייה עצמו, אלא לדבר על שילוב של אלפי עבדים, אלפי עובדים מיומנים, סתתים, נגרים, מהנדסים, מובילי אבן, אנשי לוגיסטיקה ובעלי מלאכה נוספים. לכן, מי שמחפש תשובה אחראית ומדויקת ככל האפשר, צריך לומר כך: אין מספר ודאי, אך בהחלט נראה שבניית הקולוסיאום דרשה לפחות עשרות אלפי מעורבים לאורך שנות ההקמה, כולל עובדים באתר עצמו ועובדים במערך התומך שמחוץ לו.
למה אין מספר מדויק?
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהרומאים לא הותירו לנו “דוח כוח אדם” מסודר. אנחנו יודעים מתי הבנייה החלה בערך, תחת אספסיאנוס (Vespasian), ויודעים שהמבנה נחנך בשנת 80 לספירה בימי טיטוס (Titus), כאשר דומיטיאנוס (Domitian) השלים בהמשך חלקים נוספים, בהם גם המערכת התת קרקעית המפורסמת. אבל הידיעות על מספר העובדים אינן מגיעות מרשימה רשמית אלא משילוב של עדויות עקיפות, כתבים עתיקים וניתוח של היקף הפרויקט.
במילים אחרות, היסטוריונים לא סופרים פועלים אחד אחד, אלא מסתכלים על גודל המבנה, על כמויות האבן, על משך העבודה, על הטכנולוגיה הזמינה ועל העובדה שהיה צורך לא רק לבנות את האמפיתיאטרון עצמו, אלא גם לחצוב, להוביל, לעבד ולהרכיב חומרים בקנה מידה עצום. לכן ההערכות משתנות.
מה כלל כוח העבודה שבנה את הקולוסיאום?
כשמדברים על “העובדים שבנו את הקולוסיאום”, חשוב להבין שלא מדובר רק באנשים שעמדו באתר עצמו והניחו אבנים. זה היה פרויקט מדינתי עצום שכלל כמה שכבות של כוח אדם. בראש עמדו האדריכלים, המפקחים והמהנדסים הרומיים שתכננו את המבנה וניהלו את העבודה. מתחתיהם עבדו בעלי מקצוע מיומנים מאוד, כמו סתתי אבן, בנאים, מומחי קשתות, מתקיני עמודים, נגרים שבנו פיגומים ותבניות, ועובדים שעסקו בעיבוד מתכת, חבלים, מתקנים מכניים ואביזרי חיבור.
לצד אלו פעלו גם המוני פועלים לא מיומנים ועבדים שביצעו את העבודות הפיזיות הקשות ביותר. הם נשאו חומרי בנייה, פרקו והעמיסו עגלות, הזיזו אבנים, עבדו במחצבות וסייעו בכל שלבי ההקמה. חלק מהמסורת ההיסטורית המקובלת קושרת את כוח העבודה הזה לשבויים יהודים שנלקחו אחרי חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. הקשר הזה חשוב במיוחד גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה יהודית, ולכן אם הנושא הזה מעניין אתכם, שווה לקרוא גם על שער טיטוס, שממחיש היטב את הרקע לניצחון הרומי ואת הקשר הישיר בין יהודה, רומא והמפעל האדיר שנבנה אחר כך.
אז כמה עובדים היו שם בפועל?
כאן צריך להבחין בין 2 שאלות שונות. השאלה הראשונה היא כמה אנשים עבדו לאורך כל הפרויקט, כולל מחצבות, הובלה, עיבוד חומרים והקמה. השאלה השנייה היא כמה אנשים עבדו בו זמנית באתר עצמו. אלה 2 דברים שונים מאוד.
יש מקורות והסברים פופולריים שמדברים על כ-60,000 עד 100,000 אנשים שהיו קשורים לבניית הקולוסיאום, בעיקר מתוך ההנחה שעבדים רבים מאוד הובאו אחרי המלחמה ביהודה ושימשו כוח עבודה מרכזי. אבל יש גם חוקרים שמעדיפים להיות שמרנים יותר. לפי גישה זהירה יותר, ייתכן שמספר האנשים שהיו מעורבים ישירות ועקיפות בפרויקט עמד על עשרות אלפים, אך מספר העובדים שפעלו בפועל בזמן נתון באתר או במעגל הקרוב היה קטן יותר, אולי בטווח של 20,000 עד 30,000. מהניסיון שלנו בקריאת המקורות, זאת הדרך הנכונה ביותר להציג את הנושא: לא להתאהב במספר אחד דרמטי, אלא להבין שמדובר בפרויקט שבו המספר הכולל כנראה היה עצום, גם אם אי אפשר להוכיח מספר מדויק אחד.
למה בכלל היה צורך בכל כך הרבה עובדים?
הקולוסיאום לא היה רק מבנה גדול. הוא היה פרויקט הנדסי מרשים בצורה יוצאת דופן לזמנו. המבנה הוקם מאבן טראוורטין, טוף, לבנים ובטון רומי. היה צורך לחצוב כמויות עצומות של אבן, לשנע אותן מטיבולי (Tivoli) אל רומא, לעבד אותן בדיוק רב, ולהרים אותן לגבהים משמעותיים בלי מנופים מודרניים, בלי מנועי דיזל ובלי ציוד חשמלי. כל קשת, כל מעבר, כל יציע וכל פתח דרשו תיאום מדויק מאוד.
בנוסף, הקולוסיאום לא תוכנן כקיר אחד מסיבי אלא כמערכת שלמה של מעברים, קמרונות, מדרגות, פתחים, אזורי כניסה וישיבה. אם תבקרו היום ותסתכלו על הקומות של הקולוסיאום, אפשר להבין עד כמה התכנון היה היררכי ומדויק. לא היה מדובר רק בבניין ענק, אלא במכונה אדריכלית שנועדה להזרים פנימה והחוצה עשרות אלפי צופים, להושיב אותם לפי מעמד חברתי, ולאפשר מופעים מורכבים בזירה.
אחר כך, בשלב מאוחר יותר, נוספה גם המערכת שמתחת לרצפה, זו שאנחנו מכירים כיום בתור המתחם התת קרקעי, עם מסדרונות, תאים, רמפות ומנגנונים מכניים. גם אם חלק זה הושלם בשלב מאוחר יותר, הוא ממחיש היטב עד כמה כוח העבודה שנדרש סביב הקולוסיאום לא הסתיים רק בהרמת הקירות החיצוניים.
כמה זמן עבדו על הבנייה?
הקולוסיאום הוקם בפרק זמן מהיר יחסית למבנה כה עצום. הבנייה החלה בערך בשנים 72 עד 75 לספירה תחת אספסיאנוס, והחנוכה הרשמית הייתה בשנת 80 לספירה תחת טיטוס. כלומר, שלד הפרויקט הושלם בתוך כ-7 עד 8 שנים, ולאחר מכן נוספו השלמות נוספות בימי דומיטיאנוס. כשמביאים בחשבון את פרק הזמן הקצר יחסית, קל להבין מדוע נדרש כוח אדם גדול כל כך. כדי לעמוד בקצב כזה בעולם העתיק, היה צורך בגיוס עצום של ידיים עובדות, במקביל, בכמה מוקדים שונים.
לדעתנו, זה אחד הפרטים שהופכים את השאלה על מספר העובדים לכל כך מסקרנת. לא מדובר רק במספר יבש, אלא בדרך להבין את העוצמה של האימפריה הרומית. פרויקט כזה לא היה יכול להתקדם במהירות כזו בלי ארגון כמעט צבאי של כוח אדם, חומרי גלם, הובלה ופיקוח.
מה אפשר לענות בקצרה למי ששואל את השאלה הזאת?
אם רוצים תשובה קצרה ופשוטה, אפשר לומר כך: אין מספר מדויק של עובדים שנדרשו לבניית הקולוסיאום, אבל רוב ההערכות מדברות על עשרות אלפי אנשים. המסורות המפורסמות ביותר מזכירות אפילו 60,000 עד 100,000 עבדים ועובדים, בעוד הערכות זהירות יותר מדברות על מעורבות של לפחות 20,000 עד 30,000 איש בשלבים הישירים והעקיפים של הפרויקט. לכן, התשובה ההוגנת ביותר היא שבניית הקולוסיאום דרשה כוח עבודה עצום, כנראה בהיקף שלא נפל מעשרות אלפים.
הביקורים הרבים שלנו באתרים היסטוריים כאלה מלמדים שדווקא בשאלות הפשוטות לכאורה מסתתר הסיפור הגדול באמת. במקרה של הקולוסיאום, הסיפור הוא לא רק כמה עובדים בנו אותו, אלא מה המספר הזה מספר לנו על רומא: על הכוח שלה, על הניצחון שלה, על היכולת הארגונית שלה, וגם על המחיר האנושי הכבד ששילמו מי שנאלצו להקים את אחד המבנים המפורסמים ביותר בעולם.
